גזר דין בתיק ת"פ 26158-04-11

הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לביצוע שוד בנסיבות מחמירות ונשיאה והובלה של נשק.

הנאשמים הורשעו בכך, כי קשרו קשר לשדוד מפעל לייצור תכשיטי יוקרה "YVEL" (להלן: " המפעל"), ברחוב יחיאל שטיינברג 1 ברמת מוצא.

בהמשך לקשר ולשם קידומו, הגיעו הנאשמים, בתאריך 5.4.11 בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, בכלי רכב מסוג פיג'ו, השייך לאשר מסר, לחניון בלקסטיר ברמת מוצא, הנמצא סמוך למפעל.

 לצורך ביצוע השוד, הגיעו הנאשמים לחניון, כשבחזקתם אקדח מסוג ברטה, אשר נגנב מכספת ביתית בשנת 1998. לאקדח חובר משתיק קול והוכנסה לתוכו מחסנית טעונה בשבעה כדורים מסוג 0.22 מ"מ .

כמו כן, הצטיידו הנאשמים בארבעה כדורי 0.22 מ"מ נוספים, בפרטי הסוואה כגון: פאות, שפמים, כפפות וכן בציוד שנועד לשמש אותם בביצוע השוד כגון: שרטוט המפעל, אזיקונים, כבל חשמל ארוך ועוד.

באותו יום, בשעה 18:30 לערך, נעצרו הנאשמים, על ידי סיור משטרתי, אשר הבחין בהם במהלך פעילות שגרתית, כשהם ישובים ברכב, כשהרכב ממונע ודוד אטיאס חובש פאה אפורה לראשו.

בטיעוניה לעונש, ציינה התובעת, בין היתר, כי הנאשמים נתפסו רק בשל ערנותם של הבלשים שעברו במקום וכי יש להחמיר עם עונשם של הנאשמים למרות שבסופו של דבר, הם לא הצליחו  לשדוד את המפעל, שכן המחוקק קבע שהעונש על עבירת ניסיון יהיה זהה לעונש בגין העבירה המושלמת. התובעת גם ציינה, לחומרה, את העובדה, כי הנאשמים הצטיידו בנשק גנוב במשתיק קול ובמחסנית ובה שבעה כדורים, עובדות שיכלו לגרום לתוצאות הרסניות בדרך להשגת השלל.  בנוסף, טענה, כי מדובר בתכנון קפדני.

התובעת ציינה גם את עברם הפלילי של הנאשמים וביקשה להטיל על הנאשמים " עונש של מאסר בפועל מרתיע וממושך, מאסר על תנאי משמעותי וקנס כספי".

ב"כ הנאשמים העידו כעדי אופי בני משפחה אשר ציינו, בין היתר, את הקושי העומד בפניהם לגדל משפחה ללא עזרתם של הנאשמים. בנוסף, טענו ב"כ הנאשמים, כי אין מדובר בתכנון קפדני לשדידת המפעל וכי " הכינוי היחיד לגבי שני אנשים אלה, זה חלמאות גדולה..". ב"כ הנאשם מס' 2, החרה החזיק אחר ב"כ הנאשם מס' 1, וטען, כי הנאשם מס' 2, שהינו כבן 69 שנים וסב לנכדים, הינו " שלומיאל", שלא היה מסוגל לבצע את עבירת השוד.

ב"כ הנאשם מס' 2 ציין גם את מצבו הרפואי של הנאשם, והגיש סיכום מידע רפואי מיום 14.5.12 (עיון במסמך הרפואי מעלה, כי מדובר בממצאים ישנים ולא משמעותיים).

ב"כ הנאשם מס' 1, ביקשה, כי תקופת המאסר תהיה קצרה ככל הניתן וב"כ הנאשם 2 ביקש להסתפק בימי מעצרו של הנאשם.

סעיף 402(ב) לחוק העונשין קובע, כי העונש בגין עבירת שוד מזוין, הינו מאסר 20 שנה. לכך יש להוסיף, כי הנאשמים הורשעו גם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (בניגוד לסעיף 499(א)(1)) שהעונש המירבי בצידה הינו 7 שנות מאסר ובעבירה של נשיאה והובלה של נשק (בניגוד לסעיף 144(ב)) שהעונש המירבי הקבוע בגינה הינו 10 שנות מאסר. 

כאן יש להוסיף את עברם הפלילי של הנאשמים.

הנאשם מס' 1, כבן 40 ולחובתו הרשעות קודמות לא מעטות, כאשר האחרונה בהן מיום 29.11.11 בגין הפרת הוראה חוקית. בעברו הפלילי ניתן למצוא גם עבירות איומים, אלימות, מתן אמצעים לביצוע פשע, עבירות סמים (שלא לצריכה עצמית), סחר בסמים ועוד.

נאשם מס 1 ריצה מס' מאסרים בפועל אך, כך מתברר, אין הוא נרתע מאימת הדין וממשיך לבצע עבירות.

הנאשם מס' 2  כאמור כבן 69 ובעברו ניתן למצוא גם עבירה של שוד מזוין, פציעה או חבלה זדונית שלא כדין, קבלת נכסים שהושגו בפשע ושימוש ברכב ללא רשות בגינן נידון ביום 18.3.87 למאסר ממושך לתקופה של 13 שנה.

לנאשם מס' 2 הרשעות קודמות גם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נשיאת חומר נפץ שלא כדין, שימוש ברכב ללא רשות ועוד כהנה וכהנה.

ב"כ הנאשם מס' 2 טען, כי מדובר בהרשעות ישנות וכי הנאשם לא ביצע עבירות במשך שנים ארוכות.

ב"כ הנאשם מס' 2, הגיש גזרי דין בהם, לטענתו, הוטלו עונשים קלים יחסית בגין עבירות שוד ואולם, כידוע, הפסיקה הינה אינדיבידואלית וכל מקרה יש לדון לפי נסיבותיו.